הדילמה שאיתה התחלתי את הפרויקט היא "אתגור או שימור הסטריאוטיפים" זו בעצם דילמת היוצר. כלומר כדי להגיע להכרעה בדקתי אם קיימים סטריאוטיפים באפיון הדמויות ובשיח הסצינה בחקר. 

מצד אחד, להציג לקהל סטריאוטיפים תורם להכניס מקסימום מידע במינימום זמן ולקצר את ההסברים על הדמויות או על קבוצות חברתיות - כולם מבינים סטריאוטיפים. 

אך מצד שני לשמר סטריאוטיפים הופך את היצירה ל'ירודה' ומושך קהל 'זול'. 

המורכבות בנושא היא שתהליך המחשבה של הילדים לא פועל בצורה שמשייכת אנשים לקבוצות,  ולשמר את הסטריאוטיפ - משמר את התבניות הללו לדורות הבאים. 

דילמת הסטריאוטיפ היא בין שיקולי רייטינג ומה שמעניין את הציבור ובין מה שמהווה עניין ציבורי.

והרוב קובע כי סטריאוטיפים מושך את הציבור. לכן רווחי יותר לשמר את הסטריאוטיפ. 

 

הפרויקט הוביל אותי לדילמת יוצר נוספת, האם לקחת את הסיכון הכלכלי ולהציג דמויות להטביות? הדילמה הזו מכניסה אותנו לפרספקטיבה שהיוצר הוא לא האשם בסיפור, אלא התאגידים והממשלות בעלות הכוח שהופכות את ההחלטה למורכבת עוד יותר. מדינות רבות מצנזרות תכנים בעלות אופי להטבי, למשל קניה צינזרה חלק נכבד מאחת הסדרות שניתחתי בחקר, "הרעשנים" ובעקבות זאת הם מפסידים כלכלית (אך בכל זאת ממשיכים עם הבחירה). 

הדילמה היא דילמה משותפת יחד עם היוצר ועם ערוצים כמו דיסני וניקולדיאון שנותנים את התקציב מלכתחילה ובעצם מאשרים את ההחלטות, זו בהנחה שהיוצר כן רוצה להציג דמו/יות להטביות. 

דנה טרייס היוצרת של הסדרה "בית הינשוף", סיפרה שהייתה צריכה להיאבק בכדי שדיסני יאשרו גיבורה להטבית, וגם אחרי כל העבודה הקשה הסדרה התבטלה לאחר 2 עונות. 

אם כן יבחרו להציג להטבים בתוכנית, היוצרים והערוץ מביעים עמדה תומכת בלהטב, מודל לחיקוי וקידום ערכים מודרנים, וכשהם לא הם מביעים את ההפך. 

​

​

​

​

​

 

נשארת הדילמה מנק מבט שלנו, של הצופה, האם לתמוך בתכנים שאנחנו רואים? האם לתמוך בדיסני שסותרת את עצמה?  

אם נבחר שכן ובזאת לתמוך בהצלחה של הסדרה, אנחנו נתרום לביטחון של היוצרים להציג דמויות להטביות בשל ההצלחה, אך אם נבחר שלא אנחנו עלולים להסתכן בלתרום לדילמה הכלכלית של היוצר.