מתוך החקר שביצעתי בחמשת הסדרות האנימציה לילדים הגעתי למסקנות שונות, דפוסים וממצאים.  

רוב הייצוג הלהטבי שכן מצאתי היו זוגיות לסבית בין שתי חברות טובות (בין אם הדמות היא בי/ פאן או לסבית היה לה קראש על בת או הייתה בזוגיות עם בת). 

ייצוג מגדרי א-בינארי הופיע רק פעם אחת, וזוג הומסקסואלים הופיע פעמיים, אך לא הופיעו נערים (בנים) להטבים, אלא רק גברים מבוגרים הומוסקסואלים. סיבה אפשרית לכך יכולה להיות שילדות מראות חיבה פיזית ומילולית אחת לשניה בצורה יותר בולטת מאשר בנים, ולכן להציג שתי בנות בזוגיות נשמע יותר "בטוח" ליוצרים מאשר שני בנים. יכולים להיות לכך שיקולים כלכליים מפני שמדינות רבות מצנזרות תכנים שלא תואמים את המדיניות שלהם, למשל: אוגנדה צינזרה תכנים להט"בים בסדרה "רעשנים". ולכן בשביל היוצרים לבחור להציג זוגיות לסבית מאשר הומוסקסואלית מאפשרת להם להכניס את הערכים המודרנים מבלי לקחת סיכון רב מידי. 

מצאתי כי הייצוג להטבי בהקשר לזהות מינית של הדמות הופיעה בזוגות, כלומר יותר מדמות אחת להטבית בקטע, מלבד קטע אחד ב"בית הינשוף" המתקשר לזהות מגדרית: בסצנה של ריין הדמות הא-בינארית. 

מהעובדה שהיוצרים מציגים דמויות להט"ביות בזוגות ניתן להסיק שליוצרים אין דרך להעמיד דמות להטבית לבד ושהקהל עדיין יבין את זה אלא אם יצהירו על המיניות שלה, אבל לא נראה שיוצרי סדרות ילדים בשלב של להוציא מהארון דמויות כחלק מהעלילה. 

לרוב הדמויות משניות או דמויות רקע, ייצוג כזה שדורש קצת יותר תשומת לב וידע מקדים בכדי להבין זאת. כמעט בכל הסדרות הייצוג ברמה הדנוטציה נראה כחברות אפלטונית. ברמת הקונוטציה צריך לקרוא בין השורות כדי להבין ש"הזוג חברים" הזה הוא בעצם בקשר רומנטי. היוצרים רומזים שיש רומנטיקה בין זוגות חד מיניים ולא מייצגים באופן חד משמעי. למשל, ב"סדרה סטאר נגד כוחות הרשע" ברמה הקונוטטיבית אפשר להסיק כי הדגל ברקע של הדמות ברונזה, הוא דגל פאנסקסואלי.

 

 

 

 

בנוסף, בייצוג הא-בינארי ב"בית הינשוף" פונים אל ריין בלשון רבים באנגלית שזה לשון פנייה ניטרלי, כלומר נדרשת הבנה מוקדמת על מנת להבין את הייצוג, בשפות אחרות כמו עברית, הייצוג כמעט חסר משמעות מאחר ופונים אל ריין בלשון זכר. מאחר ובעברית לשון זכר נחשבת פנייה ניטרלית, השאלה האמיתית היא האם היו מתרגמים את הדיבוב אל ריין בלשון זכר גם אם הוא היה נראה בחזות נשית?  

אחד הדברים הקריטיים בתור להטב זה הקשיים שהם מתמודדים איתם. למרות החשיבות, רק ב"רעשנים" יש קטע מסוג זה. בקטע לונה לא רוצה לספר לאחיותיה שמי שהיא מחבבת, סאם, זו בעצם בת והעלילה מתמקדת בכך בפרק. מלבד הפרק הזה לא התבטא קושי התמודדות בתור להטב. השאלה היא למה? כי אין ספק שאחד המכשולים של להטבים הוא קבלה עצמית ויציאה מהארון, וסדרות אנימציה לילדים ידועות ככאלו שמעבירות מסרים חברתיים, אך השיח בסצנה בדרך כלל היה לגבי העלילה או סצינה רומנטית בין הדמויות הלהטביות. למשל אנחנו רגילים לצפות כשדמות מתמודדת עם קשיים משפחתיים, מצוקה חברתית, להיות שונה בחברה לא מקבלת וכו'. לכן היינו מצפים לראות התמודדות מסוג כזה ולהציג קושי שהרבה ילדים יכולים להזדהות איתו, התמודדות עם בעיית זהות מינית או מגדרית זה דבר נפוץ וחשוב שילדים יוכלו לראות דמויות שהם יזדהו איתן מעבר לזוגיות הסופית שמוצגת לנו, אבל שוב כנראה השיקולים לכך הם כלכליים בעיקר. 

בנוסף מצאתי גם שבכל הסדרות קיימות זוגיות הטרוסקסואלית, ואפילו בכל הסדרות חוץ מ"בית הינשוף" זוגיות הטרוסקסואלית היא הרומן המוביל בסדרה. 

הממצא הזה חשוב מפני שעצם הקיום של הזוגות ההטרוסקסואלים בסדרה מוכיח שליוצרים אין בעיה להציג זוגיות רומנטית לילדים, הבעיה היא בזוגיות להטבית. ולרוב זוגיות להטבית התבטאה בצורה עדינה שצריך לפרש אותה, לעומת זוגות הטרוסקסואלית אחרות בסדרה שהיוצרים מרגישים יותר בנוח להראות אותם בסיטואציות שונות למשל: מתוודים על אהבתם, מתנשקים ועושים מחוות רומנטיות אחד לשניה וכו'. 

בחלק מהקטעים הייצוג הלהטבי מובהק כמו ב"בית הינשוף" שם יש קשר ברור בין הדמות הראשית לוז לבין חברתה אמיטי, וב"רעשנים" שם יש אבות נשואים עם ילד מאומץ, אך בחלקן אנו צריכים להסיק ששאר הדמויות מודעות בשל הכרה אישית ולקשר נקודות בעלילה.

בנראות הדמויות היו דפוסים זהים בצורה מפתיעה, בעיקר בעיצוב הדמויות הנשיות, בכל הדמויות הבנות הלסביות/ בי וכו' יש לנו את הדמות שבלונדינית, פריקית בעלת צבע עור בהיר, והשנייה עם שיער ארוך או קצר בצבע חום, בחזות יותר גברית וכההת עור. גם בהקשר לייצוג הומוסקסואלי כל הדמויות הופיעו בדפוס חיצוני: גבר כהה עור ושמן ומולו גבר עם עור בהיר ורזה. 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

ובהקשר לתכונות אופי יש דפוס התנהגות. רוב הדמויות היו במצב של מבוכה וחיבה. חלקן היו יותר דומיננטיות בעלות תכונות סטריאוטיפיות. הדוגמה הכי טובה היא ב"רעשנים", ההורים ההומסקסואלים נכנסים לתבנית ההטרונורמטיבית של אבא ואמא, אחד מהם התנהג בצורה אימהית ודואגת, השני בצורה יותר מאופקת ורגועה.

זה צעד משמעותי שילדים צופים בתוכן חינוכי שמשלב את הקהילה הגאה, אך חשוב לא לשלב סטריאוטיפים ודפוסים בצורה כזו שתלמד את הילדים מסרים שונים. 

 

במהלך המחקר נתקלתי בקטע מתוך הסדרה "ארתור" שהרגיש לי ראוי לציון. 

המורה של ארתור מר עכבר מתחתן עם ארוסו והתלמידים נוכחים בחתונה. גם כאן הייצוג ההומסקסואלי הוא של גברים גדולים שמדגיש את מה שציינתי לפני כן.