כיום זה כבר לא כל כך נועז לייצג דמות להטבית על המסך, אך כשקהל היעד הוא ילדים הדברים נראים אחרת.

… 

במחקר זה בחרתי לעסוק ולבחון את ייצוג הלהטבים בסדרות אנימציה לילדים. 

אני אוהבת את עולם האנימציה, בין אם זה סיטקום מונפש כמו "הסימפסונס" לאנימה יפנית, לכן טבעי שנמשכתי לתחום הזה. בצפייה המרובה באנימציות לא יכולתי שלא לשים לב שבתקופה האחרונה קיימים יותר ויותר ייצוגים להטבים המופיעים גם בתכנים לילדים ומשפחה. עם זאת, הבחנתי בסטריאוטיפים ודפוסים שונים שחוזרים על עצמם ומכאן הגיעה ההשראה שלי לפרויקט זה.

 

הקהילה הגאה או קהילת הלהט"ב הוא מושג רחב, שתחתיו לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים, ביסקסואלים ואוכלוסיות נוספות כגון אינטרסקס, א-מיניים, ג'נדרקווירים וקבוצות נוספות החורגות מהתפיסה החברתית הכללית של מגדר ומיניות. 

לקהילה הלהט"בית העכשווית ישנו ייצוג גדול ומורכב בתקשורת, לסביות וגברים הומוסקסואליים מצטיירים לרוב בצורה לא מדויקת בטלוויזיה, בסרטים ובתקשורת אחרת. הקהילה ההומוסקסואלית מוצגת לעיתים קרובות בסטריאוטיפים רבים, בהן הצגתם של גברים הומוסקסואליים כפרועניים ונועזים. כמו קבוצות מיעוט אחרות, סטריאוטיפים אלה נועדו ללעג עבור הקהילה. אנשים טרנסג'נדרים א-בינארים והגדרות נוספות תחת זהות מגדרית כמעט ולא מקבלות ייצוג וסובלות מהכחדה סימבולית. 

 

לעיתים רחוקות כשאנחנו כן נראה דמות להטבית בסדרה לילדים, היא תופיע כדמות רקע. 

התופעה חוזרת מכמה סיבות ובעיקר כי חברות כמו דיסני בסופו של דבר נשלטות על ידי תאגידים וממשלות שהאג'נדה שלהן לא תואמת את הגישה שמקבלת את הקהילה הגאה ורוצה לייצג אותה בתקשורת. אותם ערוצים מושפעים גם מקהל הורים שלא יתנו לילדיהם לראות סדרות שבהן יש דמות להטבית "מהחשש" שיושפעו מהן - בקיצור שיקול כלכלי. 

נכון להיום עם ההתקדמות בייצוג הלהטבי, יש אי הסכמה על הייצוג של הקהילה בענייני בידור הקשורים לילדים, הייצוג הוא שנוי במחלוקת ולמקרים רבים הוא מצונזר לגמרי מה שגורם להפסדים כלכליים מצד היוצרים ומרתיע יוצרים אחרים לקחת את הסיכון בעצמם. 

נתקלתי בכתבה העוסקת בסדרה "בית הינשוף" וראיון עם היוצרת שלה, דנה טרייס שהיא ביסקסואלית בעצמה. גיבורת הסדרה לוז, היא ביסקסולאית ומפתחת זוגיות רומנטית עם חברתה אמיטי. הכתבה מספרת על ההחלטה לא להמשיך עם הסדרה "בית הינשוף". 

"למרות שהיו לנו בעיות לשדר בכמה מדינות (ובחלק הסדרה אסורה לגמרי בכמה מדינות נוספות), אני לא מתכוון להניח חוסר תום לב כלפי האנשים שאני עובד איתם בלוס אנג'לס", הצהיר טראס ביחס לכל התוכן של LGBTQ - הייצוג הלהטבי לוקח צעד אחד קדימה וצעד אחד אחורה.

אני מאמינה שילדים צריכים לצרוך תוכן בעל ייצוג שווה של הקהילות בחברה, במיוחד אחת כזו שהם יכולים להשתייך בעצמם. הנושא חשוב במיוחד מפני שללהטבים אין שוויון חברתי אפילו במדינות שנחשבות דמוקרטיות, ישראל למשל. 

הטלוויזיה ואותן סדרות נהפכות להיות סוכן חברות, יש להן מקום רב בהתפתחות ההבנה של הילדים וזה חשוב לבקר את מה שהם צופים שישפיע בצורה חיובית או שלילית על תפישת המחשבה שלהם. 

 

בעבודתי חקרתי 4 סדרות אנימציה בינלאומיות לילדים מתוכם לקחתי 9 קטעים בהם מופיע הייצוג.  

הסדרות שבחרתי משודרת באופן קבוע בערוצי הטלוויזיה המובילים בתחום, ניקלודיאון ודיסני. 

רציתי לבדוק האם קיים ייצוג להטבי, באיזה אופן הוא מופיע, האם הייצוג משמר או מאתגר את הסטריאוטיפ? במחקר אני אתייחס לדפוסים, סטריאוטיפים, שיח הסצנה, פרשנויות שבדרך כלל נפספס וכו', על מנת לקבל תמונת מצב על ייצוג להטבים בסדרות אנימציה לילדים.

 

הדילמה של הפרויקט היא "אתגור או שימור סטריאוטיפים להטבים".

זו היא דילמת היוצר, האם להשתמש בסטריאוטיפים, כי כולם מבינים סטריאוטיפים וכך קל יותר ליצור קהל רחב. או לאתגר את הסטריאוטיפים ובכך לבקר את תרבות הסטריאוטיפים וקבלת קהל איכותי, אך להסתכן בהצלחת הסדרה.

לדעתי הדילמה קשה יותר מהסיבה שקהל המיועד הוא ילדים (גם נוער ומעלה צופה אבל הוא לא הקהל המיועד) ויש קשר ישיר לתהליך החיברות של הילדים, כמו כן ילדים לא בהכרח מבינים סטריאוטפים אלא לומדים אותם באמצעות אותן סדרות. 

דילמה נוספת היא השיקולים הכלכליים אם מלכתחילה לתת מקום ללהטב בסדרה. 

בנוסף אשים דגש לעוד היבט שמתבטא בנושא הוא הבניית המציאות ומסגור ליחסים להטבים בסדרות אנימציה לילדים.