top of page

הבנים על הבנות

מיפוי מגדר ומשפחה של תכניות טלוויזיה לילדים בישראל

דפנה למיש (2012)

הרלוונטיות של המאמר לנושא העבודה: 

 המאמר רלוונטי מפני שהנושא שלי בודק את הייצוג הלהטבי בסדרות אנימציה לילדים, והמאמר בודק את הייצוג המגדרי והמשפחתי בתוכניות טלוויזיה לילדים בישראל מה שנותן לי קשר מאוד ישיר וגם נתונים רלוונטים להשתמש בהם. 

 

למיש (2007) מציגה במאמרה על דימויי המגדר ומשפחה בתוכניות טלוויזיה לילדים. על פי מחקרים שונים שבחנו את דימויי המגדר בתוכניות טלוויזיה (כמו גם סרטים, משחקי מחשב ּווידאו, פרסומות וכדומה) לילדים מצביעים אף הם על אותן מגמות בדבר הבחנה מגדרית מובהקת.

בנים, כמו גברים בוגרים, מוגדרים באמצעות העשייה במרחב הציבורי ומזוהים לרוב עם תכונות "חזקות", כמו פעילות, רציונליות, כוחניות, אגרסיביות, עצמאות, אמביציוזיות, תחרותיות,

הישגיות, מעמד חברתי גבוה, הומור ושליטה באחרים )אנשים, חיות, טבע וטכנולוגיה(. לעומת זאת, בנות, כמו נשים בוגרות, משויכות במובהק לעולם ה"הוויה" )being )במרחב הפרטי, והן מזוהות לרוב עם פסיביות, רגשנות, ילדותיות, צרכנות, סקסיות, כפיפות לבנים בגילים שונים, מעמד חברתי

נמוך וטיפול באחרים )קרובי משפחה, ילדים, בעלי חיים, טבע(.

בנוסף נראה כי סדרות אנימציה מציגים לקהל היעד הילדים מציאות ממוסגרת. ההנחה הבסיסית בתפיסות אלה היא כי הסדר התרבותי, המציג הבדלים מגדריים כקבועים באופן

ביולוגי ולפיכך "טבעיים" ובלתי ניתנים לשינוי (לדוגמה, על פי איברי המין והרבייה, על פי גודל המוח וצורתו או על פי מסת השרירים והעצמות), מסווה לאמתו של דבר את האידיאולוגיה הפטריארכלית, שעל פיה מרבית החברות האנושיות מאורגנות סביב האמונה והפרקטיקה בדבר עליונותם של גברים ביחס לנשים. בנוסף, קהל היעד הילדים מוצאים בדמויות כמודל לחיקוי וכך גם מחקים את התפיסות המגדריות המוצגות להם ברוב התוכן שהם צורכים. 

 

 
 

 

הציטוט אומר שתוכניות הטלוויזיה האמריקנית מציגות את המבנה המסורתי (ההטרונורמטיבי) מאשר של משפחות מודרניות למשל זוג להטבי. ובכך מתקשר לפרויקט שבו אני בודקת אם קיים ייצוג כזה, האם יש דפוס בין הייצוגים והאם

"אם כן, תכניות הטלוויזיה האמריקנית לילדים ממשיכות להציג את המבנה המשפחתי המסורתי כמרכזי וכנורמטיבי, ואת המבנים האלטרנטיביים — כנדירים וכחריגים"

bottom of page