(2002) ד"ר עמית קמה
"אם שמים אותי על המסך, משמע אני קיים"
דרכי התמודדות של הומואים עם הכחדתם הסמלית הנתפסת
"נמצא שהבנייתהּ התרבותית של הנטייה המינית ההומואית והעמסתהּ במטענים סמליים שליליים מכוננת קבוצה חברתית שדרכי התמודדות חבריה עם העולם הסמלי מהוות מצע שעליו מכוננת קהילה פרשנית."
המאמר עוסק בייצוג להטבי בתקשורת. המאמר מלמד על חשיבות הייצוג הלהטבי בשביל אדם המשתייך לקהילה בהקשר לתהליך הלמידה החברתי.
קמה (2002) טוען שלמדיה השפעה רבה על בני קבוצת מיעוט, בפרט קבוצת המיעוט הנבדקת במחקר זה במאמר הם ההומואים והלסביות. למרות שתכנים ומסרים תקשורתים הם רק חלק מתהליכם ומסביבם מסרים רבים נוספים מסביבתם החברתית של בן המיעוט האתני, המגדרי או הגזעי, ההומואים ולסביות אינם נולדים בקהילת המיעוט שלהם. עד שהם מבצעים חיברות אל תוך הקהילה ההומואית, מקורות המידע והידע שלהם מוגבלים. הנטייה המינית היא לרוב לא מובחנת, ולכן ההומואים נתפסים כלא הומואים, עד שהם מספרים לסביבתם.
לכן, בניגוד לבני מיעוטים אחרים, שלהם יש נגישות בלתי אמצעית ובלתי מוגבלת לסוכני חיברות ראשוניים בני המיעוט שלהם, למרבית ההומואים/לסביות אין אפשרות ליצור מגע ישיר עם לסביות/הומואים אחרים, שמן הסתם אכן קיימים בסביבתם, אך לרוב הם 'שקופים' ולא נגישים.
לכן, עליהם להיעזר במידה רבה בשיח הציבורי כדי לעצב את זהותם.
הבעייתיות היא שההומו/לסבית עלולים, לאמץ את הדימוי התקשורתי אם בכלל נגיש וקיים בשיח הציבורי, משום שאין להם מגע ישיר עם הומואים/לסביות אחרים כי עדיין לא התחברו לקהילתם.
כך תכנים עם המסר הלא נכון, כופים על ההומו\לסבית להביט בעצמם ובעולם מתוך נקודת מבט בעייתית, מתוך מיצוב כפוי בעמדה של ה'אחר'.
למדיה אחריות רבה במיוחד לנוגע לקהל של אנשים להטבים וידוע שהייצוג לרוב שלילי ומכליל, אם בכלל קיים ונגיש. צריכת המדיה על שתי פניה מהווה חלק משמעותי בתהליכים הדיאלקטיים המתרחשים בין הפרט לבין עצמו ולבין החברה בה הוא חי.
ייצוג יחסים להטבים, אם וכמעט לא היה, נראו שבמהלך ההיסטוריה הוצגו בעומס סמלי שלילי.
מטרת הייצוג השלילי נועדה להדיר אותם אל השוליים החברתיים הבלתי נראים והבלתי מורגשים, ובכך שלא מוצגת מנוטרל הדבר השלילי שכביכול טמון בעצם קיומם.
כלומר להטבים חווים הכחדה סמלית ומייצוג סמלי שלילי שעל פי המאמר נבע על מנת לדחוק אותם לשוליים, דבר שלא חדש וכבר קורה לאורך ההיסטוריה.
הבנייתה התרבותית של הנטייה המינית ההומואית והעמסתה במטענים סמליים שליליים באות לידי ביטוי במגוון תופעות, אלו מכוננות קבוצה חברתית שדרכי התמודדות חבריה עם העולם החומרי והחברתי דומות. בנוסף לטענה זו, מתוך הראיונות שביצעה, בני קבוצה זו נוקטים בהתנכרות לטקסטים המכחידים אותם סמלית או המעצבים את דימוייהם בצורה לא מייצגת, סטריאוטיפית, מכלילה או שלילית.
טענה נוספת במאמרו של קמה היא שהומואים ולסביות חווים מסגור וסובלים מייצוג סטריאוטיפי.
למשל, בעולם הקומי, הומואים מיוצגים בעיצוב דימוי מגוחך המחזק את הסטריאוטיפ וגם מותיר את ההומו בשוליה של החברה "התקינה" מבלי לאיים עליה.
במאמר מוצג שישנן שתי גישות בהקשר למרחב הציבורי הישראלי של ייצוגי הומואים, ההיעדר או ההשתקה ועידן הנוכחות התקשורתית, בזו התבטאו שני עידנים הנבדלים זה מזה מבחינת שכיחות וטבע ההשתתפות של הומואים במרחב הציבורי גם מבחינת אופי הייצוגים.
בחרתי בציטוט הזה מפני שהוא מוכיח כמה חשיבות יש לייצוג הלהטבי בשביל חברי הקבוצה, כך בהקשר לפרויקט שלי, כשקהל היעד הוא ילדים שעדיין מפענחים את הפרטים האלו לגבי עצמם, הייצוג כשהוא מובנה באופן שלילי יכול לפגוע בחברי הקהילה, בילדים הצורכים את התוכן.